פסלים-בקיסריה

קיסריה

ביקור בקיסריה:
לגן לאומי קיסריה כדאי להגיע ברכב פרטי. אין לאתר תחבורה ציבורית.

שעות פתיחה:
מאי – אוגוסט: ראשון עד חמישי ושבת 8:00-18:00
שישי 8:00-16:00
ספטמבר- אוקטובר: ראשון עד חמישי ושבת 8:00-17:00
שישי 8:00-16:00
נובמבר – אפריל: ראשון עד חמישי ושבת 8:00 – 16:00
שישי 8:00-15:00

הקדמה

לכל עיר יש היגיון העומד בבסיסה, עיקרון המגדיר אותה לאורך דורות הנובע מהמיקום שלה, האנשים שחיו בה והתפקיד ההיסטורי שלה. ההיגיון מאחורי קיסריה סוכם יפה בתלמוד:
"קיסריה וירושלים, אם אמר לך אדם: חרבו שתיהן – אל תאמין, ישבו שתיהן – אל תאמין, חרבה קיסריה וישבה ירושלים, חרבה ירושלים וישבה קיסריה – תאמין."
ירושלים וקיסריה ייצגו שתי תפיסות עולם שונות שיכולות לבוא רק זו על חשבון זו – ירושלים הייתה עיר יהודית, קיסריה נבנתה כעיר רומאית, בירושלים היה מקדש מונותיאיסטי, בקיסריה אלים רבים, ירושלים עיר של קודש, קיסריה עיר של מסחר ושעשועים, ירושלים יושבת בהרים ופניה של קיסריה לים.


פסלים-בקיסריה
שברים של פסלים שנמצאו בקיסריה

לא רחוק מהכניסה ישנה תצוגה של פסלים שנמצאו בקיסריה. למרות שהורדוס שיפץ את בית המקדש השני והפך אותו למקדש המפואר ביותר באימפריה הרומית, היהודים עדיין חשדו בכוונותיו ולא ראו בו מלך לגיטימי. את קיסריה בנה הורדוס כעיר רומאית לחלוטין ושמה – 'קיסריה' הוא על שם אוגוסטוס קיסר, מטיבו של הורדוס. העיר הוקמה בסביבות שנת 20 לפנה"ס במתכונת פגאנית מהמסד ועד הטפחות והפסלים עיטרו את מבני העיר וכיכרותיה. לאחר שהאימפריה הרומית התנצרה רוב הפסלים נזרקו. פסל אחד שמוצג הוא מהתקופה של קיסריה כעיר נוצרית – הפסל של ישו הרועה הטוב.

התיאטרון בקיסריה

פטרונו של הורדוס, אוגוסטוס קיסר, חי והנהיג לפי הביטוי 'לחם ושעשועים' והורדוס בנה את קיסריה על פי המוטו הזה. בניגוד לתיאטרון היווני שבו הוצגו טרגדיות וקומדיות, בתיאטרון הרומי הציגו הופעות פנטומימה ומימוס – הופעות הכוללות אתלטיקה, חיקויים, פורנוגרפיה והוצאות להורג. גם בניין התיאטרון עצמו נראה אחרת. היוונים בנו תיאטראות על מדרון טבעי פתוח לנוף בעוד שהתיאטראות הרומיים נבנו במישור והנוף היה חסום על ידי קיר מאחורי הבמה. הקירות האלה היו גבוהים ודקים ולכן הראשונים להתמוטט. בתיאטרון הזה עדיין מתקיימות הופעות, ולמעשה הופעה בקיסריה הפכה להית הרף המבדיל בין אומנים קטנים שחולמים להופיע בקיסריה לבין האומנים הידועים שממלאים את התיאטרון. כיום יש בו מעל ל-3000 מקומות ישיבה אבל בתקופתו של הורדוס הוא היה גבוה יותר והכיל 7,000 מקומות ישיבה.

תיאטרון-קיסריה

קיסריה בנצרות

קיסריה אינה קדושה לנצרות ובכל זאת יש לה חשיבות גדולה. במהלך חפירות ארכיאולוגיות שבוצעו בתיאטון נמצא מושב ועליו חלק מכתובת. המושב היה למעשה חלק מלוח אבן עם כתובת ששברו כדי לעשות ממנה מושבים. הכתובת מציינת שאחד המבנים נבנה על ידי פונטיוס פילטוס לכבוד הקיסר טיבריאס. פילטוס היה, כידוע, הנציב הרומי שדן את ישו לצליבה. הימצאותה של כתובת המזכירה את פילטוס בקיסריה אינה מפתיעה. לאחר מות הורדוס ילדיו קיבלו את השלטון אבל הרומאים לא היו מרוצים מהם והחליפו אותם בנציבים רומים ומרכז שלטונם היה קיסריה. פונטוס פילאטוס היה הידוע שבהם. בנוסף לממצא הארכיאולוגי, קיסריה גם מוזכרת בברית החדשה. בקיסריה הטביל פטרוס את קורנליוס לנצרות. קורנליוס היה הלא יהודי הראשון שהוטבל לנצרות. עד אז הנצרות הייתה כת בתוך יהודית והטבלתו של קורניליוס מבשרת את יציאתה של הנצרות מהמרחב היהודי. פטרוס עצמו נכלא בקיסריה וממנה נשלח לרומא בה נשפט והוצא להורג.

קיסריה בנצרות אבן פונטוס

ארמון השונית

על שפת המים עמד ארמונו של הורדוס. אפשר לראות את הפסיפסים שנותרו ואת שרידי בריכת השחייה על שפת המים. המים היו מתוקים ומולאו מהבאר הקרובה. בחוף קיסריה (צפונית לגן הלאומי) וכשנוסעים צפונה מקיסריה ניתן לראות אמות מים שהובילו מים לעיר אבל אלו נבנו רק לאחר מות הורדוס. בתקופתו השתמשו במי בארות בלבד.

ארמון-השונית-09
הארמון של הורדוס בקיסריה הרבה פחות מרשים מארמונו במצדה או בירושלים ובכל זאת קל לדמיין כמה כיף היה להורדוס להשתכשך בבריכה ולצפות בשקיעה.

היפודרום

בצמוד לחוף בנה הורדוס היפודרום, מתקן ששימש למרוצי סוסים ומרכבות. החצי שהיה קרוב לים התמוטט בסערות אבל המבנה עדיין ברור. המרכבות יצאו מתאי הזנקה והקיפו שבע פעמים את המבנה המאורך במרכז. המושבים היקרים ביותר היו מיד לאחר הסיבוב משום שהיה זה הקטע המסוכן ביותר במרוץ בו סוסים היו מתנגשים והמרכבות היו מתהפכות. במהלך השנים המקום הוסב לאמפיתיאטרון בו נלחמו חיות טרף בגלדיאטורים.

.היפודרום

הנמל

לצערנו את המפעל המרשים ביותר שהורדוס בנה בקיסריה אי אפשר לראות והוא הנמל (אפשר לראות חלקים ממנו מתחת למים). אם עד עכשיו האתרים הקשורים בשעשועים, הנמל היה הלחם. קיסריה הוקמה למעשה מסביב לנמל. בתקופתו של הורדוס השיט היה שיט חופים. ספינות ששטו ממצרים ליוון לא חצו את הים התיכון אלא שטו לאורך החופים ועגנו במפרצים טבעיים או בפתחי נחלים. לאורך חופי ארץ ישראל לא היה נמל משמעותי מכיוון שהחופים חוליים. הורדוס בנה נמל ענק שיכול היה לאפשר עגינה של לפחות 100 ספינות גדולות. שובר הגלים היה באורך 600-700 מטר ונבנה באמצעות אפר וולקני מאיטליה, כאשר הוא בא במגע עם מים הוא מתקשה כמו בטון. האפר עורבב עם חצץ וחומרים אחרים והושט בתבניות עץ וצוללנים הדקו את התבניות. הנמל לא היה רק פרויקט ראווה אישי אלא נועד לענות על צורך ממשי. הורדוס רצה להשתלב בסחר התבואות בין רומא ואלכסנדריה (מצרים) ששימשה אסם התבואות של האימפריה. הקיסרים הרומים ביקשו לספק לנתיניהם לחם ושעשועים ולשם כך מימנו הופעות במתקני השעשועים וסיפקו לחם חינם על מנת להבטיח יציבות שלטונית. בדרכן לרומא לא היה נמל רציני לעגון במקרה של סערות או לביצוע תיקונים חוץ מהנמל של הורדוס בקיסריה. באותה הזדמנות אפשר היה להעמיס מוצרים שהגיעו מהמזרח- תבלינים, משי ובשמים שהובילו הנבטים. רוחבו של שובר הגלים היה כ-60 מטר ועליו נבנו מחסנים ומגורי הימאים. הנמל לא האריך ימים. כמאה שנה לאחר שנבנה הנמל המזחים שלו החלו להתפרק, ככל הנראה מכיוון שקרקעית הים לא הייתה מוצקה דיה לשאת את המשקל לאורך זמן. הנמל שרואים היום הוא למעשה נמל צלבני קטן שהיה בשימוש במאות ה-11 וה-12.

נמל_7737

העיר הצלבנית

לאחר חורבן ירושלים במרד הגדול (66-74) הפכה קיסריה לבירה בפועל של ארץ ישראל למשך 600 שנה עד הכיבוש המוסלמי ב-640. כאשר הצלבנים כבשו את הארץ ב-1099 הם חידשו את פעילות הנמל ובנו עיר מבוצרת עם חפיר וכנסיה קטנה. לאחר שהממלוכים כבשו את קיסריה מידי הצלבנים ב-1265 הם הרסו בשיטתיות את כל ערי החוף כדי למנוע מהצלבנים לחזור. קיסריה נשכחה ורבים מעמודי השיש היפים נלקחו ממנה בכדי לבנות את עכו. ב-1884, לאחר שהאימפריה האוסטרו-הונגרית השתלטה על בוסניה, המיעוט הבוסני נאלץ לעזוב והאימפריה העותמנית הקצתה להם שטח על חורבות נמל קיסריה והמינרט הוא עדות לאותו הכפר.

כנסייה_7747

בנושא אחר אבל ממש מעניין:
עשרת הדברים הכי ישראלים
עשרה שירים המספרים את ההיסטוריה של ישראל

 6 הפוסטים הנצפים ביותר באתר:

למידע על חוברות ההדרכה שלי:
booklet-banners

Comments