Arik Einshtein

עשרה שירים מוכרים שלא הכרתם את הסיפור מאחוריהם

 פראג – מילים: שלום חנוך, ביצוע: אירק איינשטיין

שלום חנוך כתב את השיר הנהדר הזה לאחר הפלישה הסובייטית לפראג בשנת 1968. לאחר מלחמת ששת הימים (1967) נכתבו בישראל שירים רבים על הניצחון הגדול ושלום חנוך החליט לצאת מהביצה המקומית ולכתוב על מה שקורה בעולם. הבית האחרון של השיר מספר על יאן פאלאך סטודנט צ'כי שהצית את עצמו במחאה על הפלישה – "רק השקט בה נותר, איש צעיר חומק לפתע. אז עלה לו אור מחוזר שם בכיכר שמתה." אריק איינשטיין שר את השיר בפסטיבל הזמר והפזמון בשנת 1969 שהיה פסטיבל הזמר הראשון ששודר בטלוויזיה. השיר הגיע רק למקום השביעי. אריק איינשטיין התאכזב (ובצדק) והחליט שלא להופיע יותר במסגרת הפסטיבל ולחפש כיוונים חדשים. השיר נכלל באלבום 'פוזי' שיצא באותה שנה ונחשב לאלבום הרוק הראשון בישראל.

חי – מלים: אהוד מנור, ביצוע: עפרה חזה

כאשר אהוד מנור שמע שהארוויזיון יתקיים ב-1983 במינכן הוא כתב את השיר כהתרסה מול הגרמנים. השיר הוצע תחילה לירדנה ארזי אך היא בחרה בשיר אחר והשיר הוצע לעופרה חזה ששרה 'עם ישראל חי' על אדמת גרמניה. השיר הגיע למקום השני.

כל החברה – מילים: יהלי סובול, ביצוע: מוניקה סקס

יש מעט מידי שירי מחאה ישראלים ועוד פחות מזה שאפשר להגדיר אותם כחשובים. כל החברה, מתוך האלבום פצעים ונשיקות, הוא אחד מהם. רבים חושבים שהשיר הוא על האונס הקבוצתי בקיבוץ שמרת, פרשת אונס שזעזעה את המדינה בתחילת שנות ה-90. קבוצה של נערים אנסו במשך מספר ימים נערה בת 14 וחצי. בית המשפט המחוזי בחיפה זיכה את הנערים ורק לאחר ערעור לבית המשפט העליון קיבלו חלק מהנערים עונשי מאסר. יהלי סובול, שכתב את השיר, אמר שהוא נכתב על אונס קבוצתי אחר שהתרחש בטבעון. נראה כי מילות השיר מתאימות למרבית מקרי האונס 'כי השופט הקל את העונש כי לא צעקת ולא היית בתולה, החוק היבש לא נרטב אף פעם אפילו לא מדמעה של ילדה'.

גן נעול – מילים: רחל, ביצוע: שוקי ודורית

זלמן שז"ר, הנשיא השלישי של מדינת ישראל (אותו אפשר לראות על שטר 200 ש"ח) כיהן בתקופה בה החלה הטלוויזיה הישראלית לשדר. דמותו ומבטאו הפכו את דמותו ה'זלמנית' לנוחה לסאטירה, אבל כחלוץ צעיר הוא היה מנהיג כריזמטי. בביקורו בארץ ב-1911 ניהל קשר רומנטי עם רחל (למרות שהיה נשוי). את השיר 'גן נעול' המספר על קשר רומנטי לא ממומש הקדישה רחל לזר. הזר הוא ככל הנראה זלמן רובשוב, שהיה שמו לפני ששינה אותו לשז"ר.

הורה ממטרה – מילים: יחיאל מוהר, ביצוע: שושנה דמארי

המוביל הארצי שנחנך בשנת 1964 היה ועודנו מפעל המים הידוע ביותר שהוקם בישראל אבל גם לפניו הוקמו מפעלי מים מרשימים, אם מתחשבים במשאבים הדלים ובאתגרים העצומים שאיתם התמודדה מדינת ישראל הצעירה. קו המים ירקון נגב נחנך בשנת 1956 והוביל מים ממקורות הירדן לצפון הנגב. לכבוד המאורע כתב יחיאל מוהר את השיר. למרות שם השיר המילה הורה כלל אינה נזכרת בו.

פרח – מילים: צוריה להב, ביצוע: יהודה פוליקר

ב-5 באוקטובר 1985 פתח חייל מצרי באש לעבר מטיילים ישראלים בראס בוקרה, סיני. מהירי נהרגו שבעה מטיילים ישראלים ומהם ארבעה ילדים. צוריה להב כתבה את השיר 'פרח' בעקבות הפיגוע וגם בעקבות מותה של ביתה בתאונת דרכים מספר שנים קודם לכן. השיר יצא לראשונה באלבומו של גידי גוב, 'דרך ארץ', ולמרות שהאלבום זכה להצלחה, הביצוע הרוקיסטי של השיר 'פרח' לא התקבל באהדה וגרסתו של פוליקר, שגם הלחין את השיר, היא המוכרת יותר.

רדיו רמאללה – מילים: יעקב גלעד, ביצוע: יהודה פוליקר

רדיו רמאללה הייתה תחנה ירדנית ששידרה בשנות החמישים והשישים בין היתר להיטים של אלביס, הביטלס ושל זמרים ולהקות נוספים שלא הושמעו בישראל מכיוון שנחשבו למוזיקה קלה שמקלקלת את הנוער. באותן שנים תחנות הרדיו בישראל שידרו בעיקר שירי להקות צבאיות ושירים ישראלים. צעירים ישראלים רבים הקשיבו לתחנה אבל לא רק הם. התחנה דיווחה על תקריות אש אשר נאסרו לשידור או עדיין לא אושרו על ידי הצנזורה הישראלית. במלחמת ששת הימים (1967) צה"ל הפסיק את שידורי התחנה והתקליטייה הועברה לגלי צה"ל.
יעקב גלעד מרמז בשיר גם על תקרית בה נהרג המדריך שלו מתנועת הנוער הקומוניסטי, אברהם ג'ורי, מירי של חיילים ירדנים בשדות יד חנה.

על כל אלה – מילים: נעמי שמר, ביצוע: יוסי בנאי

נעמי שמר כתבה את השיר לנחם את אחותה שהתאלמה אבל השיר, שהושר על ידי יוסי בנאי ב-1980, הפך לשיר פוליטי נגד החזרת סיני ופינוי ימית. נעמי שמר, אשר תמכה בתנועה למען ארץ ישראל השלמה, לא התנגדה לכך. בעקבות השורה 'אל נא תעקור נטוע' גרמה לרבים לחשוב שמלחתחילה השיר נכתב גם כשיר לאומי.

בשנה הבאה אילנית – מילים: אהוד מנור, ביצוע: אילן ואילנית

למרות המנגינה העליזה אהוד מנור כתב את השיר לזכר אחיו יהודה שנפל בתעלת סואץ במלחמת ההתשה. בשיר הוא למעשה מספר על כל מה שלא יעשו יחד בשנה הבאה. נורית הירש, שהלחינה את השיר, ביקשה לשנות את המשפט 'והשמש תשקע בתוכן' ל'והשמש תזרח בתוכן' כדי שישמע אופטימי יותר. למרות שאהוד מנור כתב את השיר על ביתו בנימינה, הפונה למערב ולשקיעה, הוא הסכים לשנות את השורה.

צריך לצלצל פעמיים –  מילים: נתן אלתרמן, ביצוע: שושנה דמארי

מצוקת הדיור עולה רבות לכותרות בשנים האחרונות. גם בעבר הייתה מצוקת דיור ועל כך מרמז שר השיר שכתב נתן אלתרמן כבר ב-1939. משפחות השכירו חדר בדירה למשפחה נוספת וכאשר באו לבקר היו מצלצלים פעם אחת למשפחה אחת וצלצול כפול למשפחה שנייה. הכתובת בשיר – 'הגליל מספר 2' היא כיום רחוב מאפו פינת הירקון.

עוד באותו נושא:
עשרה שירים המספרים את ההיסטוריה של ישראל

6 הפוסטים הנצפים ביותר באתר:

למידע על חוברות ההדרכה שלי:
booklet-banners

Comments