עין גדי

ביקור בעין גדי

עין גדי היא שמורת טבע המציעה מגוון מסלולים, החל ממסלול קצר הנגיש גם לכיסא גלגלים ועד מסלולי הליכה יומיים (חל איסור לישון בשטח השמורה). למסלולי ההליכה הארוכים צריך לצאת עד תשע בבוקר ובימים בהם יש עומס חום יש להתייעץ עם פקחי השמורה לגבי המסלולים. מחיר כניסה למבוגר 29 ש"ח. למידע על שעות פתיחה ומידע נוסף לחץ כאן. אוטובוסים לעין גדי יוצאים מירושלים פעם בשעה. ביום בו מבקרים בעין גדי אפשר לשלב ביקור בים המלח, מצדה קומראן ואתרים נוספים במדבר יהודה.

הסיפור במצדה הוא אומנם דרמטי, אבל קצר מאוד. סך כול ההתיישבות האנושית במרומי מצדה מסתכמת בעשרות שנים בלבד. בעין גדי, בהיותה נווה מדבר, התקיימה התיישבות אנושית במשך אלפי שנים. עין גדי היא נווה המדבר הגדול ביותר בישראל. מי גשם אשר מחלחלים לתת הקרקע בהרי יהודה נובעים כמעיינות שופעים לאחר עשרות שנים בשני הואדיות בשמורה – נחל דוד ונחל ערוגות.

 מעיין עין גדימעיין עין גדי

ההיסטוריה של עין גדי

בני אדם התיישבו בעין גדי כבר לפני אלפי שנים. העדויות הקדומות ביותר הן מהתקופה הכלקוליתית (לפני כששת אלפים שנה). התקופה נקראת כך משום שבתקופה זו למד האדם לראשונה לכרות ולעשות שימוש בנחושת בנוסף לכלי האבן. השם כלקולית נגזר משתי מילים ביוונית עתיקה חלקוס – נחושת וליתוס – אבן. בתחומי שמורת הטבע נמצאו שרידי מקדש מתקופה זו. המקדש בנוי כחדר מלבני שקירותיו נשתמרו לגובה כחמישים ס"מ. בחדר פנימי קטן נמצאו שרידים רבים של בעלי חיים ולכן מניחים שבחדר זה העלו קורבנות. למי שמצפה למצוא כאן מבנה מפואר נוסח מצדה נכונה אכזבה. אתרי הפולחן במדבר הם לרוב בסיסיים מאוד, לעיתים הם מורכבים ממספר אבנים המונחות בסדר מסוים. במדבר אין קורות עץ שאיתן אפשר לבנות מבנים מרשימים ותקרות רחבות, אבל מעבר למחסור בחומרי הבנייה, חיו אנשי המדבר חיים צנועים ופשוטים יותר מאנשי הארץ הנושבת.


 עין גדי מקדש כלקוליתי
המקדש הכלקוליתי

במערת המטמון, המרוחקת 12 ק"מ משמורת עין גדי נמצא בשנת 1961 אוצר של מאות כלי נחושת מן התקופה הכלקוליתית. חלק מהחוקרים מציעים לקשור בין האוצר לבין המקדש. יתכן שהכלים שמשו את כוהני המקדש בעין גדי. כמו במקומות אחרים גם כאן נותר סופה של התקופה הכלקוליתית בגדר תעלומה. יתכן שהכהנים שחשו איום החביאו את הכלים במטרה לשוב אליהם ומסיבה כלשהי לא שבו. למרות צניעותו, כדאי לבקר בשרידי המקדש. מעין עין גדי נמצא במרחק דקות הליכה ספורות. רוב הולכים בנחל דוד וערוגות ולא טורחים לעלות למעיין, והמגיע למקום נהנה מפינת חמד שקטה ויפת נוף. הישוב בעין גדי ננטש מספר פעמים, אבל אנשים תמיד חזרו. במקום שבו מצויים מים ופרנסה בשפע תיווצר גם רצף ארוך של התיישבות אנושית. ממה חיו כאן אנשים בעבר? מקור פרנסה ברור אחר הוא כריית מלח מים המלח. בעולם העתיק הייתה למלח חשיבות אדירה. לבד משימוש במלח לתיבול מזון, היתה ההמלחה דרך חשובה לשימור מזון. מלח שימש גם לחיטוי ולרפואה. בתקופות מסוימות שימש מלח אמצעי לתשלום שכר, ומכאן הדמיון בין המילה מלח למשכורת בשפות רבות. תוצר מוכר פחות של ים המלח, הוא החימר (האספלט).  מעדויות היסטוריות אנו לומדים שים המלח פלט מתוכו גושי אספלט גדולים. באספלט השתמשו לאיטום סירות, חניטה ורפואה.
מי המעיינות המתוקים אפשרו את פיתוח חקלאות ענפה. כמו בימינו, גם לפני אלפיים שנה גידלו באזור תמרים. אבל גולת הכותרת של החקלאות וכלכלת האזור הייתה גידול ויצור בושם האפרסמון. כיום איננו יודעים מהו אותו צמח ומהו תהליך הפקת הבושם אך בעולם העתיק בושם האפרסמון הוזכר פעמים רבות ונחשב לאוצר של ממש. על רצפת הפסיפס בבית הכנסת העתיק של עין גדי, כתובה קללה המופנית כנגד מי שיגלה את סוד העיר – יש משערים שמדובר בסוד הפקת בושם האפרסמון. בית הכנסת, שבו ניתן לבקר בשמורה, נבנה בתחילת המאה ה-3 לספירה ועמד על תילו עד שחרב במאה השישית. כיום ניתן לראות בעיקר את רצפת הפסיפס היפיפייה. בפסיפס ישנן מספר כתובות – הקללה, רשימת המזלות, רשימת החודשים, והברכה "שלום על ישראל".

En Gedi Synagogue עין גדי בית הכנסת
חלק מרצפת הפסיפס בבית הכנסת

Ein Gedi Rock hyrax עין גדי שפן סלעים
שפן סלעים

 עוד באותו הנושא:
מדבר יהודה – המדבר של העיר הקדושה
מצדה – הורדוס והמורדים
ים המלח – המקום הנמוך ביותר בעולם

6 הפוסטים הנצפים ביותר באתר:

למידע על חוברות ההדרכה שלי:
booklet-banners

Comments