Mount Elazar Masada

מצדה

ביקור במצדה

גן לאומי מצדה הוא אחד המקומות המטוילים ביותר בישראל. לרוב משלבים את מצדה עם ביקור בים המלח, עין גדי וקומראן. למצדה ניתן להגיע מכיוון ים המלח – ורוב המטיילים מגיעים מכיוון זה, או מכיוון ערד. הבאים מערד חייבים לטפס את שביל הסוללה בכדי לעלות להר ואלו המגיעים מכיוון ים המלח יכולים לבחור בין שביל הנחש לבין רכבל. שימו לב: אם נוסעים מכיוון ערד אין מעבר דרך מצדה לים המלח! צריך לסוע דרך ערד וכביש 31. ביקור במצדה אורך בין שעתיים לחצי יום. האתר פתוח כל יום, לשעות פתיחה ומחירים לאתר ולרכבל לחץ כאן.

ההיסטוריה של מצדה

ירושלים היא סיפור שאין לו התחלה וסוף, אפשר לדבר בה על הכול – פוליטיקה, דת והיסטוריה מאברהם אבינו ועד אובמה. במצדה הדברים פשוטים יותר – שני סיפורים מרכזיים מלווים אותנו בין שבילי האתר – סיפורו של המלך הורדוס וסיפור חייהם ומותם של המורדים היהודים באימפריה הרומית.

masada from Mt. Elasar
מצדה – הר מבודד המתנשא לגובה של 450 מטר מעל סביבתו

ההיסטוריה של מצדה

מקור אחד ויחיד מספר לנו את סיפורה של מצדה. ספריו של ההיסטוריון היהודי בן תקופת הבית השני יוסף בן מתתיהו. בן מתתיהו היה מראשי המרד נגד הרומאים, נפל בשבי והפך היסטוריון החצר של הקיסרים הרומים לבית פלוויוס. הוא שינה את שמו לפלוויוס יוספוס וישב ברומא עד מותו. מפליא ומפתיע לראות עד כמה תואמים תיאוריו את הממצא הארכיאולוגי באתרים השונים מימי המרד.
לפני שנתחיל לספר את הסיפור האנושי במצדה, אי אפשר להתעלם מהנוף סביבנו. מצדה היא התרוממות (הורסט) שהתנתק מהמצוקים סביבו בתהליכים שיצרו את הבקע הסורי אפריקאי. גובה מצדה 50 מטר מעלי פני הים אך הפרש הגבהים בין מצדה לים המלח הוא כ-450 מטר. פסגת ההר היא מישור באורך 600 מטר ורוחב של כ-300 מטר. הנוף הפראי לא נעלם מעיני בני אדם. יתכן שכבר בימי החשמונאים עמד כאן ארמון מבוצר אולם היה זה המלך הורדוס שהפך את ההר המבודד ומלא ההוד לשיר הלל ליכולתו של האדם להתגבר על איתני הטבע ולפנינה של ארכיטקטורה קלאסית. שבעים שנה לאחר מותו התבצרו המורדים ברומא על ההר תוך ניצול ביצוריו של הורדוס ותכונותיו הטבעיות של המקום.
הסיפור האנושי של מצדה קשור לאחת התקופות הסוערות בתולדות ארץ ישראל, תקופה שהחלה עם הכיבוש הרומי של ארץ ישראל בשנת 63 לפני הספירה.

storerooms in Masada מחסנים מצדה
המחסנים במצדה. כל ארמון היה גם מבצר ולכן היו 29 חדרי אכסון למרות שהורדוס שהה במצדה רק שבועות ספורים בשנה.

השתלטות הרומאים הביאה לקיצן כמאה שנים של שלטון יהודי עצמאי, שלטון בית חשמונאי. בתהליך הדרגתי שנמשך למעלה ממאה שנה אבדו היהודים את עצמאותם, מרדו ברומא וראו את עירם ובית מקדשם חרבים. בתקופה זו גם נולד פעל ונצלב ישוע מחולל הנצרות. אחד הצעדים החשובים והמשמעותיים של הרומאים היה מינוי הורדוס למלך על יהודה בשנת 37 לפנה"ס.
על הורדוס נאמר שעלה, כשועל, מלך כארי ומת ככלב. בנצרות זכור הורדוס במיוחד בשל רצח התינוקות החפים מפשע באזור בית לחם.  גם בתפיסה היהודית לא שוררת אהדה גדולה לדמותו. הוא נזכר כמי שעלה ומלך בזכות הרומים וכמי שהחליף שלא על פי דין את בית חשמונאי. אהדתו הגדולה לתרבות רומא ובניית מקדשים לקיסר אוגוסטוס גם הם זכורים לשלילה. עם זאת היה זה הורדוס ששיפץ את בית המקדש והפך את הר הבית למתחם המקודש המפואר בתקופתו  בעולם – "מי שלא ראה בניינו של הורדוס לא ראה מבנה נאה מימיו". המגזר שאוהב את הורדוס בלב שלם הם מורי הדרך הישראלים. למרות שמלך במשך 34 שנים לפני אלפיים שנה הוא מספק לנו יותר עבודה מכל שליט אחר. מטייל המגיע לישראל, ולו לביקור קצר, מבקר לפחות בשלושה אתרים שהורדוס אחראי לבנייתם – מצדה, הר הבית בעיר העתיקה בירושלים וקיסריה. אכן המלך הבנאי.
אבל מי היה הורדוס? יהודי? רומאי? גם וגם? התשובה אינה כה פשוטה. הורדוס נולד למשפחה מיוחסת ממוצא מעורב. אביו אנטיפטרוס היה ממוצא אדומי והתגייר כפי הנראה בתקופה החשמונאית. אמו קיפרוס הייתה נבטית – עם ערבי שהתקיים ממסחר בדרכי המדבר ונודע בעיקר בסחר הבשמים . הורדוס היה אם כך יהודי על פי דתו ואדומי-נבטי על פי מוצאו. כאמור גדל והתחנך במשפחה מיוחסת בעיר מרשה (כיום גן לאומי, בין תל אביב לבאר שבע) וקיבל חינוך קלאסי רומי. שאלות של זהות העסיקו ללא ספק את המלך ואפשר להבין דרכן וחלק מהתנהגותו ובעיקר רגשות נחיתות ואי שייכות מהם סבל. הרומאים ראו בו מלך פרובינציאלי שצריך להוכיח את נאמנותו בכל מעשיו והיהודים ראו בו זר שזה מקרוב בא, ומי שתפס את המלוכה בצורה לא חוקית ואין לו שום קשר למלכות בית דוד שלה ציפו.
את המבנים על מצדה בנה הורדוס כעשור לאחר עלייתו לשלטון סמוך לשנת 27 לפנה"ס. ארמונותיו כאן כמו ארמונות נוספים שבנה במדבר נועדו בוודאי להראות את גדולתו אבל גם כדי לשמש לו בתי אוצר ומקום מסתור למקרה שימרדו בו. הורדוס נפטר בשנת ארבע לפנה"ס. אחריו חולקה מלכתו בין שלושת בניו. שניים מהם, אנטיפס ופיליפוס שלטו שנים לא מעטות בצפון הארץ ומזרחה אך הבן השלשי ארכילאוס הודח על ידי הרומאים בשנת 6 לס' ובמקומו מינו הרומאים נציבים, שבאו משורות הצבא ועלו זה בחמסנותם וביחסם הקשה לאוכלוסיה. הנציב הידוע ביותר הוא פונטוס פילטוס שמתואר בברית החדשה כמי שציוה על צליבתו של ישו (לערך בשנת 30 לס'). היחסים הקשים בן הנציבים הרומאים לאוכלוסייה היהודית הובילו להידרדרות מתמדת. גם החברה היהודית לא הייתה עשויה מיקשה אחת ונחלקה למעמדות ולקבוצות אידיאולוגיות שונות. חלק מהקבוצות פיתחו תפיסת עולם אנטי רומית קיצונית ואנשיהם מתוארים כמי שהיו נכונים למות ואף להרוג את אחיהם היהודים ולא לחיות תחת עולה של רומי. "המרד הגדול" פרץ בשנת 66 לס' כאשר מהומות שפרצו בין יהודים לשכניהם הנוכרים יצאו מכלל שליטה. קבוצה של סיקריים, שנקראו כך משום שנשאו פגיון קצר איתו חיסלו את אויביהם, השתלטו על מצדה, חיסלו את חיילי חיל המצב הרומאי הקטן והתבצרו במקום.
בשנת 67 הגיעו לארץ ישראל הלגיונות הרומאים והחלו בדיכוי המרד. תחילה נכבשו מעוזי המורדים בגליל ובגולן ובשנת 70, לאחר מצור שנמשך כשנתיים כבשו הרומאים את ירושלים והחריבו את העיר ואת בית המקדש.  לאחר חורבן ירושלים נותרו בידי המורדים שלושה מעוזים בלבד: מכוור, הרודיון ומצדה, לאחר נפילתם של שני הראשונים נותרה מצדה לבדה. בחורף 73- 74 לס' הגיעו הכוחות הרומיים בראשותו של פלביוס סילבה למצדה וצרו עליה עד נפילתה. כראוי לסיפור דרמטי הסוף כאן היה דרמטי ביותר.

במהלך הסיור במצדה עוברים בן שרידי שתי התקופות –אלה המספרים את סיפור מלכותו של הורדוס וואלה המספרים את סיפורם של המורדים.

 The Synagogue in Masada בית הכנסת במצדה
בית הכנסת של המורדים במצדה. אחד מבתי הכנסת העתיקים בעולם.

 עוד באותו הנושא:
מדבר יהודה – המדבר של העיר הקדושה
ים המלח – המקום הנמוך ביותר בעולם

6 הפוסטים הנצפים ביותר באתר:

למידע על חוברות ההדרכה שלי:
booklet-banners

Comments