זמן יהודי

תחילת יום

בתרבות המערבית היום מתחיל בחצות. לפי היהדות היום מתחיל עם צאת שלושה כוכבים. הסיבה לכך היא שבספר בראשית בפרק א' המתאר את בריאת העולם כתוב "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד". קודם ערב ולאחר מכן בוקר. יום שבת, למשל, מתחיל כבר ביום שישי בערב ויום שבת בערב נחשב כבר כיום ראשון. מסיבה זו אין תחבורה ציבורית בישראל החל משישי אחר הצהריים ועד שבת בלילה.

 זמן יהודי

ימות השבוע

הרעיון של שבוע בין שבעה ימים החל כבר בתרבות הבבלית הקדומה, אבל הפיכתו של היום השביעי ליום מנוחה הוא רעיון יהודי שחלחל, בעיקר דרך הנצרות, לשאר העולם. בעברית שמות הימים הם סידוריים. יום ראשון (sunday) נקרא היום הראשון (the first day), יום שני נקרא היום השני וכך הלאה. השבת היא יוצאת דופן. משמעות השם שבת הוא לא היום השביעי אלא יום השביתה. אלוהים, על פי התפיסה היהודית, ברא את העולם בשישה ימים וביום השביעי הוא נח ולכן גם היהודים מצווים לנח. השבת היא יותר מזמן מנוחה, היא אחת מעשרת המצוות. היא זמן קדוש. מקום קדוש הוא רעיון נפוץ מאוד בדתות העולם אבל זמן קדוש הוא רעיון יהודי מקורי ומרתק. הרומאים אומנם שרפו את המקום הקדוש ליהודים, את המקדש, אבל את השבת אי אפשר לשרוף.
בישראל השבת היא יום המנוחה. שבוע העבודה מתחיל ביום ראשון ונמשך עד שישי בצהריים. שמירת השבת כוללת מגוון רחב מאוד של דפוסי פעולה. היהודים האורתודוכסים ידליקו נרות שבת (לפני כניסת השבת), לא ידליקו מכשירים חשמליים, לא יסעו ברכב, ילבשו בגדי שבת וישמרו על עוד מאות חוקים. יהודים מסורתיים ידליקו נרות שבת ולא יסעו ברכב אבל ישתמשו בחשמל, יהודים חילונים (כ-50% מהיהודים בישראל) לא ישמרו כלל על החוקים. מכל מנהגי השבת זה שנשמר על ידי הרוב המכריע של הישראלים, גם החילונים הוא ארוחה משפחתית בשישי בערב.

זמן יהודי כניסת שבת

לוח שנה עברי

הלוח הנוצרי הוא שמשי. הלוח המוסלמי הוא ירחי. הלוח היהודי הוא גם וגם. החודשים הם לפי הירח – כאשר מרכז הסהר נוטה לימין ו'מתמלא' כל יום,  זהו תחילת החודש, כאשר הירח מלא זהו אמצע החודש וכאשר הסהר נוטה לשמאל והופך להיות דק יותר החודש מתקרב לקיצו. הבעיה היא שהלוח הירחי קצר יותר מהלוח השמשי ולכן השנה מתקצרת. לפי הלוח הירחי המוסלמי חג יכול להיות שנה אחת בקיץ ולאחר מספר שנים בחורף. הלוח היהודי הוא חקלאי ביסודו ולכן יש חשיבות גדולה לעונות השנה. כדי שהחגים תמיד יהיו באותה עונה מוסיפים כל ארבע שנים עוד חודש. וכך יוצא שכל ארבע שנים יש שנה מעוברת, שנה עם 13 חודשים. (בדיוק בגלל אותו עיקרון מוסיפים בלוח האזרחי את ה-29 לפברואר כל ארבע שנים). המועדים בישראל נקבעים לפי הלוח העברי ולכן כל שנה יהיו בתאריך אזרחי אחר (עד שבועיים לפני או אחרי). ראש השנה העברי, לדוגמא, יהיה תמיד בסביבות ספטמבר-אוקטובר. כל 19 שנה התאריך העברי והתאריך הלועזי נפגשים.

Screen Shot 2014-05-10 at 16.30.37

השנה העברית

השנה היא 2016 מכיוון שישו נולד (על פי המסורת) לפני 2016 שנה. היהודים לא מאמינים בישו. לוח השנה היהודי מונה את השנים מבריאת העולם (על פי המסורת היהודית) ולכן השנה לפי הלוח היהודי היא 5777.

זמן יהודי

 עוד באותו הנושא:

החברה הישראלית: הדברים הכי ישראלים, ביקור בסופרמרקט ישראלי, ההיסטוריה הישראלית דרך 10 שירים

 6 הפוסטים הנצפים ביותר באתר:

 למידע על חוברות ההדרכה שלי:
booklet-banners

Comments