-Yemenites_go_to_Aden

עשרה דברים שלא ידעתם על הסכסוך הישראלי ערבי

מורי דרך ישראלים מספרים על היסטוריה, על דתות, על המדבר ועל כל העושר שיש לישראל להציע. אבל תמיד יש באוויר פיל גדול – הסכסוך הישראלי ערבי. לפעמים נראה לי שהנושא הזה מעניין את הקבוצות יותר מכל נושא אחר. בעקבות מאות שיחות עם מטיילים ניסיתי לסכם את הנקודות החשובות ביותר במאמר אחד קצר ותמציתי.

הסכסוך הישראלי ערבי הוא מהקטנים בעולם בכל קנה מידה

כמובן שלישראלים ולערבים החיים את הסכסוך הוא בעל חשיבות, אבל בראיה גלובלית הסכסוך הזה חסר חשיבות. תנסו להשלים את המשפט הבא – 'הסכסוך הישראל ערבי חשוב כי…' ותיווכחו לדעת שאין לכם תשובה. הסכסוך הישראלי – ערבי הוא מהקטנים בעולם בכל קנה מידה, ישראל היא מדינה פצפונת, אין לה חשיבות אסטרטגית, אין בה או בכל המדינות הסובבות אותה נפט. הסיבה היחידה שאתם שומעים על הסכסוך ללא הרף היא שמספיק אנשים החליטו שהוא חשוב ולכן הסכסוך הפך לסימבולי – אבל אין לכך כל סיבה אוביקטיבית. כל רגע שאתם עוסקים בסכסוך הזה הוא רגע שבו אתם לא עוסקים בדברים החשובים באמת – למשל בכך שסין, הכלכלה הגדולה בעולם היא דיקטטורה עם מיליארד בני אדם או בסכסוך הדמים הרצחני בסוריה או בג'נוסיד המתבצע בסודן.

התקשורת העולמית אובססיבית לגבי ישראל

המדיום הוא המסר. לרוב ככל שהאירוע יותר קרוב גיאוגרפית או יותר דרמטי, עולה הסיכוי שהתקשורת תדווח עליו. הכלל הזה לא חל על ישראל. כל אירוע, ולו הקטן ביותר המתרחש בישראל, מדווח בכל העולם. הנה נתון שחשוב לזכור – בכל הסכסוך הישראל ערבי במאה שנים האחרונות נהרגו כ-25,000 פלסטינים. בעולם הערבי נהרגו בשנים האלה מעל ל-15 מליון איש. אבל עליהם או על מליונים שנרצחים באפריקה (או על 80% מתושבי העולם שחיים תחת משטר דיקטטורי) שומעים הרבה פחות. אחת הסיבות לכך היא שקל להיות כתב זר בישראל. ישנן תשתיות מודרניות, יש חופש ביטוי והעיתונאים מרגישים בטוחים. גם הפלסטנים מרגישים בטוחים. שימו לב שהפלסטינים לעולם לא מדברים בעילום שם, טשטוש תמונה או שינוי קול כמו שעושים במקומות בהם יש חשש אמיתי מפני השלטונות. ישראל, כמו כל המדינות, אינה מושלמת ובוודאי שיש גם חוסר צדק אבל חשוב לזכור שאפילו הזכות להתלונן כנגד המשטר היא פרבילגיה שרק מעטים בעולמינו זוכים לה. באופן אבסורדי התקשורת במדינות אירופה עוסקת יותר בישראל מאשר בחיילים האירופאים בעירק ואפגניסטן. הנה דוגמא מעניינת הממחישה את גודל האבסורד – בשנת 2011 הגרדיאן, העיתון הבריטי, הזכיר את ישראל מעל ל-1000 פעמים (ממוצע של כשלוש פעמים בכל גיליון!) באותה שנה נהרגו 115 פלסטינים, רובם טרוריסטים. עירק הוזכרה רק 504 למרות שנהרגו בה מעל ל-4,000 איש ולמרות שחיילי בריטניה היו מעורבים בחלק מהמקרים. האובססיביות קיימת גם באו"ם ובאקדמיה. יותר פורומים, פרסומים, קורסים עוסקים בסכסוך מאשר בכל סכסוך אחר. מתי שמעתם שהיה כנס בנושא סודן למשל?

למידע נוסף מדוע התקשורת עוסקת בישראל – האם בטוח לטייל בישראל?

מצבם של הפלסטינים טוב

אנשים ידועים רבים אומרים דברים קשים מאוד על ישראל. זוכה פרס הנובל ז'וזה סארמאגו, רוג'ר ווטרס, מהפינק פלויד ורבים אחרים השוו את מעשי ישראל לנאצים (כמו בתקשורת ובאקדמיה, גם אומנים נוטים לעיסוק אובססיבי בישראל). הנה כמה עובדות שמוכיחות אחרת. תוחלת החיים בשטחי הרצועה והגדה עמדה בשנת 1967 על 48 שנה בלבד. כיום היא הגיע ל-75. מעל לרוב מדינות האיזור. תמותת תינוקות עמדה ב-1967 על מעל ל-150 לאלף לידות וירד ל-19. הפלסטינים הם האוכלוסייה המשכילה ביותר בקרב מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה. ב-1967 לא היו אונברסיטאות בגדה וברצועת עזה וכיום ישנן 11 אוניברסיטאות ו13 מכללות. לפלסטינים יש את האחוז הגבוה ביותר של בוגרי אוניברסיטאות בעולם הערבי. ב-1967 רק ארבעה יישובים מתוך 700 היו מחוברים למערכת מים זורמים לבתים. בתחילת שנות ה-2000 המספר עלה ל-643 (בעיר רבת עמון בירדן יש מים זורמים רק יום בשבוע). הגידול הטבעי אצל הפלסטינים הוא מהגבוהים בעולם. לפי נתוני הבנק העולמי הסיוע שקיבלו הפלסטינים היה גבוה פי 4 לעומת הסיוע שקיבלה אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה במסגרת תכנית מרשל. כל תייר שלי, מאוסטרליה ועד פילנד, יודע שארה"ב תומכת בישראל. אף אחד לא יודע שהפלסטינים מקבלים מארה"ב, האיחוד האירופי, האו"ם, יפן והעולם הערבי יותר כסף מכל קבוצת אנשים אחרת בעולם.

percap aid

הפלסטינים מקבלים יותר סיוע מכל מדינה אחרת.

מדינת ישראל לא הוקמה על שטח ערבי כפיצוי על השואה

המחשבה שהעולם הזדעזע מהשואה ולכן העניק מדינה ליהודים היא נאיבית להדהים. לא כך מתנהלת הפוליטיקה העולמית. בתקופת מלחמת העולם השנייה כבר חיו בארץ ישראל כחצי מליון יהודים עם תודעה לאומית, עם כל המוסדות המאפיינים מדינה – מערכת חינוך, בריאות, ממשל וכו'. הקמתה של מדינת ישראל קשורה, כמו עשרות מדינות אחרות, למלחמות העולם. לאחר כל מלחמה עולמית נוצר סדר חדש. לאחר מלחמת העולם הראשונה נוסדו יוגוסלביה (1918), פולין (1918), צ'כוסלובקיה (1918), פינלנד (1917), ליטא (1918), לטביה (1918), אסטוניה (1918), טורקיה (1923) ועוד. לאחר מלחמת העולם השנייה נוסדו ירדן (1946), סוריה (1946), הודו (1947), פקיסטן (1947), בורמה (1948), ישראל (1948), צפון ודרום קוריאה (1948) ועוד. וגם לאחר המלחמה הקרה, שנחשבת למלחמה עולמית הוקמו המדינות רבות וביניהן קרואטיה (1991), אסטוניה, (1991) גיאורגיה (1991), קזחסטן (1991), מולדובה (1991) ועוד. ישראל, כאמור, הוקמה בגל של מדינות שנוסדו לאחר מלחמת העולם השנייה, לאחר שבסדר העולמי החדש שנוצר צרפת ובריטניה איבדו את האימפריות והמנדט שלהן ובשטחים שאיבדו נוצרו מדינות לאום רבות.

true map Land of Israel
לפני הקמת מדינת ישראל שלטו הבריטים ולפניהם האימפריה העותמנית.

מדינת ישראל לא הוקמה על שטח שנגזל מהפלסטינים

רבים חושבים שהייתה ישות בשם פלסטין והיהודים באו לארץ וגרשו את הילידים מאדמתם. לא כך הדבר. מקור המילה פלסטין הוא גלגולה של פלשת, עם קדום שמקורו ככל הנראה בכריתם, שהתיישב בחופה הדרומי של ארץ ישראל לפני כ-3000 שנה. השם לא היה נפוץ עד אשר אדריאנוס, הקיסר הרומי, רצה להעניש את היהודים לאחר מרד בר כוכבא ולכן בשנת 135 הוא שינה את שמה של ירושלים לאילייה קפיטולינה ואת השם של יהודה לפלסטינה. השם לא היה בשימוש בתקופה שבה אימפריות מוסלמיות שלטו במזרח התיכון. רוב שטחה של מה שהיום מדינת ישראל היה חלק שולי ונחשל מסוריה הגדולה. ירושלים מעולם לא שימשה בתקופה המוסלמית כעיר בירה מחוזית, היו אלה תמיד קהיר או דמשק. מי שהחזיר את השם פלסטין ולמעשה יצר את העם הפלסטיני אלה הבריטים. לאחר שהאימפריה העותמנית הפסידה במלחמת העולם הראשונה הבריטים והצרפתים קיבלו מחבר הלאומים (הגלגול הקודם של האו"ם) מנדט על רוב שטחה של האימפריה העותמנית. יהודים חיו במשך מאות שנים בירושלים, חברון, טבריה וצפת. ב-1860 החל תהליך שבו יהודים החלו לקנות שטחים מחוץ לערים אלו. בניגוד למתיישבים הראשונים בארצות הברית שגזלו אדמות מהאינדיאנים או האוסטרלים שגרשו את האבוריג'ינים, כל היהודים התיישבו על שטח שקנו בכסף מלא. בשנות ה-30 הועלו הצעות רבות לחלק את הארץ לשתי מדינות שונות. הערבים דחו את כל ההצעות. בשנת 1947 האו"ם החליט לחלק את שטח ארץ ישראל בין היהודים ובין הערבים. היהודים קיבלו את תוכנית שתי המדינות ואילו הערבים סרבו לקבל אותה ופתחו במלחמה במטרה להשמיד את הישוב היהודי. במלחמה הזו היהודים ניצחו וכבשו שטחים שהיו אמורים להיות חלק מהמדינה הערבית. ברבים מהישובים הערבים שנכבשו במהלך המלחמה המשיכו הערבים לחיות וכיום הם כ-20% מאזרחי מדינת ישראל.

עד תחילת הציונות לא היו יחסים טובים בין הערבים לבין יהודים שחיו בשטחם

נכון, בגרמניה תחת הנאצים היה יותר גרוע. הערבים, בניגוד לגרמנים, לא השמידו שישה מליון יהודים בירי ובמחנות השמדה. זה לא אומר שהיהודים חיו כאזרחים שווי זכויות תחת השלטון המוסלמי. אומנם היה תור זהב, אבל הוא היה לתקופה קצרה לפני כאלף שנה. בכל המדינות המוסלמיות בהן חיו יהודים היו פרעות כנגד היהודים לפני ואחרי עלייתה של התנועה הציונית. במרוקו היו פוגרומים בין 1864 ל-1880 ומאות מיהודי מרקש נרצחו. גם בקזבלנקה ובפס סבלו היהודים מפוגרומים. בטריפולי, לוב, 137 יהודים נרצחו ומאות נפצעו בפוגרום שנמשך ארבעה ימים ב-1945. באלג'יריה לאורך תחילת המאה ה-19 היו פרעות נגד יהודים. בעיראק ב-1941 מאות יהודים נרצחו בפוגרום פרהוד. בסוריה הופצה עלילת הדם הראשונה בעולם הערבי ומאות יהודים נרצחו בפוגרומים בחאלב (1810), ביירות (1824), חמה (1829) ובערים נוספות. באיראן, בעיר משהד, נערך פוגרם ביהודים והשורדים חוייבו להתאסלם וחיו במשך מעל למאה שנה כיהודים בסתר. גם במדינות ערביות אחרות מאות יהודים נרצחו בפוגרומים. היהודים חיו במשך דורות תחת איסורים קשים, גירושים וגזרות בכל המרחב המוסלמי מסוריה בצפון ועד תימן בדרום מאיראן במזרח ועד ממרוקו במערב. לאחר הקמת מדינת ישראל מצבם של הקהילות היהודיות הורע עוד יותר ורובן המכריע עלה לישראל.

-Yemenites_go_to_Aden
יהודי תימן בדרכם לישראל (מתוך ויקיפדיה)

הכיבוש הישראלי הוא לא הגורם לסכסוך

ב-1967 מדינות ערב איימו להשמיד את ישראל והזרימו כוחות צבא לגבולותיה, הצבא הישראלי יצא במתקפת פתע נגד הצבאות הערביים ובשישה ימי קרבות ישראל שילשה את שטחה. ישראל כבשה ממצרים את רצועת עזה ומירדן את הגדה המערבית. בשנים שבהן הפלסטינים היו תחת שלטון מצרי וירדני (1948-1967) אף גורם לא העלה את האפשרות שתקום מדינה פלסטינית. רק לאחר הכיבוש הישראלי החל העולם לעסוק בזכויות העם הפלסטיני. אם מלחמת ששת הימים לא הייתה פורצת הערבים ברצועת עזה ובגדה המערבית עדיין היו חיים תחת דיכוי ערבי ואיש לא היה עוסק בנושא. ההוכחה הטובה ביותר לכך היא מחנות הפליטים של הפלסטינים בלבנון ובסוריה. למרות שהם חיים שם בתנאים נוראיים, פי כמה יותר קשים מאשר ברצועת עזה ובגדה המערבית, על המחנות האלה לא תשמעו בתקשורת. רבים חושבים שהכיבוש מזיק ושעדיף שישראל תצא מהשטחים ולא תשלוט על מליוני ערבים מצד שני יש הטוענים ששטחים אלה הם חלק מהמולדת ושיציאה מהשטחים תסכן את בטחון ישראל. ישנם טיעונים כבדי משקל לכאן ולכאן, אבל החשיבה שהכיבוש הוא שיצר את הסכסוך אינה נכונה. יש לכך שלוש הוכחות פשוטות – דבר ראשון הסכסוך קדם לכיבוש. גם לפני מלחמת ששת הימים וגם לפני הצעות החלוקה של האו"ם בשנות השלושים והארבעים הערבים סרבו להכיר בזכותם של היהודים למדינה. ההוכחה השנייה היא המצב עם לבנון. אין ולו חייל ישראלי אחד בלבנון. הגבול בין ישראל ולבנון מוסדר ובכל זאת חיזבאללה קורא ופועל להשמדת ישראל. ההוכחה השלישית היא אירן. בין ישראל לאירן ישנן שתי מדינות – ירדן ועיראק ומרחק של כאלף קילומטר. האירנים הם אומנם מוסלמים אבל הם לא ערבים, הם פרסים. התרבות שלהם, השפה שלהם וההיסטוריה שלהם שונה מזאת של המזרח התיכון ולמרות זאת הם קוראים בגלוי להשמדה של מדינת ישראל. מקור הסכסוך הוא לא בכיבוש אלא בחוסר המוכנות של המוסלמים לקבל נוכחות יהודית במזרח התיכון.

בעית הפליטים הפלסטינים אינה מקור לסכסוך

בסיקור התקשורתי של הסכסוך יש הרבה הגזמות ועיוותים אבל יש שקר אחד ענק והוא הפליטים הפלסטינים וזכות השיבה. למי אין הורים או סבא וסבתא שנאלצו להגר בגלל סכסוך? מאז סוף מלחמת העולם השנייה ועד ימינו היו עשרות מליוני פליטים. לאחר מלחמת העולם השנייה בסדר העולמי החדש שנוצר אוכלוסיות שלמות נאלצו להגר. מעל ל-15 מליון גרמנים נאלצו לעזוב את ביתם לאחר המלחמה. מאות אלפים נאלצו להגר במדינות הבלקן כאשר מדינות הלאום נוצרו. בברית המועצות כ-65 מליון איש נאלצו להגר. אבל מי שמע על 300,000 מוסלמים שאולצו לעזוב את בולגריה או על הפינים שאולצו לעזוב את ביתם בגלל השתלטות רוסית על חבל קרליה? מי שמע על כ-250,000 יוונים ותורכים שנאלצו לעזוב את ביתם בעקבות ההשתלטות הטורקית על קפריסין בשנת 1974? בעיית הפליטים העולמית ממשיכה גם בימינו – כשני מליון נוצרים נאלצו לברוח מהמזרח התיכון בשנים האחרונות בגלל רדיפות של מוסלמים. גם עליהם כמעט ולא שומעים. רק על קבוצה אחת שומעים ללא הרף – הפליטים הפלסטינים. כתוצאה ממלחמת העצמאות היו חצי מליון פליטים ערבים שעזבו את ביתיהם. חלקם עזבו בהוראת הפיקוד הערבי שהבטיח להם שבקרוב יחזרו כמנצחים והיו מקרים של גירוש. אבל בניגוד לגרמניה שקלטה את הגרמנים, הודו שקלטה את ההינדים, פקיסטן את המוסלמים או ישראל שקלטה את היהודים, המצרים הסורים והלבנונים לא קיבלו את הפלסטינים למרות הקרבה התרבותית. הפלסטינים המשיכו לחיות במחנות פליטים מבלי אפשרות להתאזרחות במדינות האלה (רק בירדן הפלסטינים קיבלו אזרחות) גם האו"ם משתף פעולה עם המצב הנתון. הנה עובדה מדהימה שרק מעטים יודעים – לאו"ם יש שתי סוכנויות לפליטים. אחת לפליטי העולם -UNHCR , והשנייה רק לפליטים הפלסטינים – UNRWA. גם ההגדרה למישהו פליט שונה בין הארגונים. אצל הפלסטינים הפליטות עוברת בירושה – כך שבאופן אבסורדי כל שנה יש יותר פליטים פלסטינים. עוד קבוצת פליטים שנשכחה הם הפליטים היהודים ממדינות ערב. בניגוד למנהיגות הערבית שדחו כל פיתרון של חלוקה והכריזו על מלחמת השמד ביהודים, היהודים שחיו במדינות ערב מעולם לא פגעו במוסלמים אבל לאחר הקמת מדינת ישראל נאלצו להגר. כ-800,000 יהודים מארצות ערב נטשו רכוש אדיר, ברחו ועלו לישראל.

חזרה לבסיס

אנחנו חיים בעידן פוסט פוסט – מודרניסטי. מחפשים להבין את המציאות לא רק מהערוצים הרשמיים אלא מהצד, מה חושבים האזרחים ולא רק מה שאומרים המנהיגים. מה אפשר ללמוד על המקום לא רק מספרי ההיסטוריה אלא מהרוכלים בשוק, לשים דגש לא על מה שנאמר אלא על מה שלא נאמר, ולמה הוא התכוון כשאמר את מה שאמר. פרשן אחד יעשה כתבת עומק, השני סרט דוקומנטרי והשלישי יתמקד דווקא בילדים. אחד יביע אופטימיות והשני פסמיות. אין ספק שכל הכיוונים ראויים ומוסיפים. אבל לפעמים צריך לחזור להתחלה, לבסיס, למה שכל צד אומר על עצמו באופן רשמי. במגילת העצמאות של ישראל כתוב ישראל מושיטה יד לשלום ושכנות טובה. באמנת החמאס כתוב ישראל תוסיף להתקיים עד שהאסלם ימחק אותה. במקום לפרש ולהתנשא, צריך לכבד את הדברים בשם אומרם.

אין סתירה בין מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית וכמדינה יהודית

רוב מדינות העולם הן מדינות לאום להן מאפיינים של זהות יחודית. כל המדינות הערביות חוץ מלבנון מגדירות את עצמן כמוסלמיות. גם מדינות אירופה הדמוקרטיות הן מדינות לאום. בחוקה של דנמרק, נורווגיה, פולין, איסלנד ומדינות נוספות יש לנצרות מעמד מיוחד. גם ליהודים זכות למדינת לאום. יש 29 דגלים עם צלב על הדגל שלהן, יש 13 דגלים עם סהר ורק מדינה אחת, פצפונת, עם מגן דוד.

10 things you didn’t know about the Israeli-Arab conflict

עוד באותו נושא:
מדוע הגרמנים מתקשים להבין את הסכסוך?
השירים שנכתבו בעקבות מלחמות ישראל

אהבתם? תנו לייק לדף שלי בפייסבוק והישארו מעודכנים. לפוסט באנגלית

 6 הפוסטים הנצפים ביותר באתר:

למידע על חוברות ההדרכה שלי:
booklet-banners

Comments