הורדוס ומרים

אחת התקופות המרתקות והעמוסות באירועים חשובים בהיסטוריה של ארץ ישראל היא סוף ימי הבית השני. אתרים רבים בארץ קשורים לתקופה הזו – יודפת, גמלא, אתרים רבים מסביב לכנרת, מצדה, הרודיון, קומראן וכמובן ירושלים. זו הייתה תקופה סוערת מאוד שהחלה בהשתלטות הרומאים על הארץ, ירידת החשמונאים מגדולתם, עליית הורדוס לשלטון, ישו פעל בתקופה זו ובית המקדש נחרב במרד הגדול. אחת הדמויות ההיסטוריות החשובות שפעלו בתקופה הזו היא כמובן הורדוס. בספרו של סיימון סאבג מונטיפיורי 'ירושלים, הביוגרפיה' יש תיאור הממחיש את הקושי בהבנת אישיותו ותקופתו – "הורדוס היה פניקי במוצאו, הלני בתרבותו, אדומי במקום הולדתו, יהודי בדתו, ירושלמי במקום מגוריו ורומאי באזרחותו".
קושי נוסף מתעורר שמנסים להבין את קשרי המשפחה שלו וילדיו וזאת מכיוון היו לו עשר נשים. אבל יש גם סיפורים פשוטים בהיסטוריה של הורדוס. כאשר הוא בנה את המצודה שתגן על העיר מכיוון שער יפו, מצודה שכיום קוראים לה מגדל דוד. הוא בנה בה שלושה מגדלי שמירה אדירים שלהם הורדוס נתן את השמות פצאל על שם אחיו, היפיקוס שהיה חברו הטוב ומרים על שם אשתו מרים החשמונאית אותה הוא כל כך אהב.
למרות אהבתו הרבה למרים הוא חשש שהיא תנסה להחזיר את בני משפחה, החשמונים, לשלטון ולכן לפני אחד ממסעותיו לרומא הורדוס פקד על אחד השומרים לרצוח את מרים אם הוא לא יחזור בחיים או אם היא תנסה לארגן מהפך. השומר סיפר את הדברים למרים וכאשר הורדוס חזר היא התעמתה איתו. הורדוס אחוז הטירוף והשיגעון רצח אותה אבל מכיוון שכל כך אהבה אותה, התלמוד מספר לנו שהוא שימר את גופה באמבטית דבש. וכמו שהמדריכים אוהבים להגיד למטיילים באנגלית, הורדוס יצק משמעות חדשה לביטוי – Hi honey, I’m home.

המצודה נהרסה ונבנתה מחדש מספר פעמים בשל מיקומה האסטרטגי. הבריטים, שכבשו את ירושלים ב-1917 הפכו את המצודה למוזיאון. כיום המצודה משמשת כמוזיאון מגדל דוד העוסק בהיסטוריה של ירושלים לאורך הדורות.

מגדל-דוד

סיפורים ירושלמים משונים נוספים:

Comments